Vayedaber

Simple Havroutah

Shvouoth

Daf 19b

וַאֲפִילּוּ בְּקַמַּיְיתָא?! מִמָּה נַפְשָׁךְ טָמֵא הוּא! אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָלַךְ בָּרִאשׁוֹן, וּבְשָׁעָה שֶׁהָלַךְ בַּשֵּׁנִי שָׁכַח שֶׁהָלַךְ בָּרִאשׁוֹן; דְּהָוְיָא לֵיהּ מִקְצָת יְדִיעָה.

Traduction

even in the first case, where he walked on both of the paths and did not purify himself in between? This is difficult, as whichever way you look at it, he is impure, since he certainly contracted impurity on one of the two paths. Rava said: What are we dealing with here? We are dealing with a case where he walked on the first path, and then afterward when he was walking on the second path he forgot that he had already walked on the first path, so that his lapse of awareness when he entered the Temple was only a lapse of partial awareness. That is, when he entered the Temple he forgot only that he had walked on the first path, and for this lapse of knowledge by itself he is not liable to bring a sin-offering, as it is not certain that he contracted impurity there.

Rachi non traduit

ואפילו בקמייתא. בתמיה ממה נפשך טמא הוא קודם שנכנס היה טמא ודאי וידיעת ודאי הוה ליה בתחלה:

שכח שהלך בראשון. ואין כאן אלא מקצת ידיעה:

וּבְהָא קָא מִיפַּלְגִי – תַּנָּא קַמָּא סָבַר: אָמְרִינַן מִקְצָת יְדִיעָה כְּכָל יְדִיעָה; וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: לָא אָמְרִינַן מִקְצָת יְדִיעָה כְּכָל יְדִיעָה.

Traduction

Rava continues: And the tanna’im disagree with regard to this issue: The first tanna, who teaches that Rabbi Shimon deems the person exempt only where there was purification between the two entries, but not in the first case, maintains that we say that partial awareness of definite impurity is counted as complete awareness. And Rabbi Shimon ben Yehuda, who teaches that Rabbi Shimon deems the person exempt even in the first case, where there was no purification between the two entries, maintains that we do not say that partial awareness of definite impurity is counted as complete awareness.

Rachi non traduit

תנא קמא סבר כו'. תנא קמא אליבא דרבי שמעון שפוטר בהזה ושנה ואינו פוטר בראשונה סבר כיון דטומאת ודאי הוא אף על גב דאיהו לא ידע לה לכולהו דתיהוי ליה ידיעת ודאי אלא ידיעת ספק עדיפא היא מהנך ידיעות ספק דהזה ושנה דהתם ידע ליה לכולה מילתא ואפי' הכי ספק הוא אבל הכא אי הוה ידע לה לכולה מילתא הוה ליה ידיעה ודאית הילכך לאו ידיעת ספק היא אלא מקצת ידיעה ודאית ומקצת ידיעה ככל ידיעה ורבי שמעון בן יהודה אליבא דר''ש סבר לא אמרינן מקצת ידיעה ודאית ככל ידיעה:

הָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וְנִכְנַס, הִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל, חָזַר וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְנִכְנַס – חַיָּיב, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. וְאַמַּאי חַיָּיב? סְפֵק יְדִיעָה הוּא!

Traduction

§ The baraita teaches: If he walked on the first path and entered the Temple, and on the third day he was sprinkled with waters of purification, and on the seventh day he was sprinkled upon again, and he immersed himself in a ritual bath, and then he walked on the second path and entered the Temple, he is liable to bring a sin-offering; and Rabbi Shimon deems him exempt from bringing an offering. The Gemara asks: But why is he liable according to the first tanna? Each time he entered the Temple it was only with a lapse of awareness of uncertain impurity, the first time because he might not yet have become impure, and the second time because he might already have purified himself.

Rachi non traduit

ואמאי ספק ידיעה היא. לתנא קמא פריך:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּאן עָשׂוּ סְפֵק יְדִיעָה כִּידִיעָה. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: הָא מַנִּי – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּאָמַר: לָא בָּעֵינַן יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה.

Traduction

Rabbi Yoḥanan says: Here, since he certainly contracted impurity on one of the paths and entered the Temple in a state of impurity, they made awareness of uncertain impurity like awareness of definite impurity. And Reish Lakish says: In accordance with whose opinion is this? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, who says: We do not require any awareness of impurity whatsoever at the beginning, before he enters the Temple, and it suffices if it becomes known to him at the end that he had been impure at the time of his entry.

Tossefoth non traduit

עשו ספק ידיעה כידיעה. לא דמי לנגע בכעדשה דריש פירקא (דף יד:) ולא ידע אי כזית מטמא אי בכעדשה מטמא דהתם הוא מסופק אי שייכא כלל טומאה במה שנגע אבל הכא פשיטא ליה דאיכא טומאה הלכך הוי ליה ידיעה טפי:

וּרְמִי דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן, וּרְמִי דְּרֵישׁ לָקִישׁ אַדְּרֵישׁ לָקִישׁ. דְּתַנְיָא: אָכַל סָפֵק חֵלֶב וְנוֹדַע, סְפֵק חֵלֶב וְנוֹדַע – רַבִּי אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא חַטָּאת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כָּךְ מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

Traduction

And the Gemara raises a contradiction between this statement of Rabbi Yoḥanan and another statement of Rabbi Yoḥanan; and the Gemara raises a contradiction between this statement of Reish Lakish and another statement of Reish Lakish. As it is taught in a baraita: If one ate an item concerning which there was uncertainty as to whether or not it was forbidden fat, and he later became aware of it, and then he ate some other item concerning which there was uncertainty as to whether or not it was forbidden fat, and he later became aware of it, Rabbi Yehuda HaNasi says: Just as he would bring a sin-offering for each and every one of his instances of consumption were he to learn that what he ate was actually forbidden fat, so too, he brings a provisional guilt-offering, brought by one who is uncertain as to whether he committed a transgression that requires a sin-offering, for each and every one of his instances of consumption if after each instance he became aware that he might have eaten forbidden fat.

Rachi non traduit

אכל ספק חלב. חתיכה ספק חלב וספק שומן:

ונודע. לו לאחר זמן שהוא ספק חלב והרי הוא באשם תלוי וחזר ואכל ספק חלב ונודע לו שספק חלב אכל:

כשם שמביא חטאת כו'. לקמיה פליגי ר' יוחנן ור''ש בן לקיש בפירושא דהא מילתא דרבי:

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא אָשָׁם תָּלוּי אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ''עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג'' – הַתּוֹרָה רִיבְּתָה שְׁגָגוֹת הַרְבֵּה וְאָשָׁם תָּלוּי אֶחָד.

Traduction

Rabbi Shimon ben Yehuda and Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, said in the name of Rabbi Shimon: He brings only one provisional guilt-offering, as it is stated with regard to a provisional guilt-offering: ''He shall bring an unblemished ram…for a guilt-offering…to the priest; and the priest shall make atonement for him concerning his unwitting transgression wherein he unwittingly transgressed and knew it not'' (Leviticus 5:18). This wording teaches that the Torah included many instances of unwitting transgressions in one provisional guilt-offering. One brings one provisional guilt-offering even if he had committed many unwitting transgressions.

Rachi non traduit

על שגגתו אשר שגג. בפרשת אשם תלוי כתיב:

וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּאן שָׁנָה רַבִּי, יְדִיעוֹת סְפֵיקוֹת מִתְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת.

Traduction

Reish Lakish and Rabbi Yoḥanan disagree about how to understand the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi: With regard to which case did he say that one brings a separate sin-offering for each and every one of his instances of consumption? And Reish Lakish says: Here Rabbi Yehuda HaNasi taught that awareness of the uncertain status separates the acts with regard to sin-offerings. If it later became known with certainty that he had actually eaten forbidden fat both times, he would be liable to bring two sin-offerings for the two instances of consumption, despite the fact that the two actions were separated only by awareness of the uncertain status, because such awareness is sufficient to separate the two acts.

Rachi non traduit

כאן שנה רבי ידיעות ספק מחלקות לחטאות. והכי קאמר רבי כשיודע לו לאחר זמן שחלב היה יביא חטאת על כל אחד ואחד שידיעת ספק שהיתה לו בינתים מחלקתם דלא ניהוו שני זיתי חלב בהעלם אחד כך כל זמן שלא נודע לו שהן ודאי חלב אלא ספק חלב מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת אלמא מדקתני שמביא חטאת על כל אחת סבירא ליה ידיעות ספק מחלקות לחטאות:

Tossefoth non traduit

כאן שנה רבי ידיעות ספק מחלקות לחטאות. תימה לר''ל תיקשה דר''ש בן יהודה אדרבי שמעון בן יהודה דהכא לא פליג ארבי אלא לענין אשם תלוי אבל בהא דמחלקות לחטאות מודה ולעיל פטר גבי מקדש דלא חשיב ליה ידיעה ואם יש לחלק ולומר דגבי מקדש בעינן ידיעה מעלייתא טפי משום דבעינן ידיעה בתחלה ודאית דומיא דידיעה בתרייתא א''כ היכי פריך מר''ל אר''ל ובדוחק י''ל דהכי פריך אמאי מוקי לה כרבי ישמעאל לוקמה כרבי ולימא דסבירא ליה דאין חילוק בין ידיעה המחלקת לחטאת ובין ידיעה דמקדש ופליג אדרבי שמעון בן יהודה:

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּשֵׁם שֶׁיְּדִיעוֹת וַדַּאי בְּעָלְמָא מִתְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת, כָּךְ יְדִיעוֹת סָפֵק מִתְחַלְּקוֹת לַאֲשָׁמוֹת.

Traduction

And Rabbi Yoḥanan says: Rabbi Yehuda HaNasi does not mean to say that awareness of the uncertain status separates the acts with regard to sin-offerings. He merely established the principle: Just as definite awareness in general separates the acts with regard to sin-offerings, e.g., where one ate forbidden fat and then became aware that it was definitely forbidden fat that he had eaten, and then he forgot and once again ate forbidden fat, so too, awareness of the uncertain status separates the acts with regard to provisional guilt-offerings. But awareness of the uncertain status does not separate the acts with regard to sin-offerings. If the awareness between the acts was only awareness of the uncertain status, he does not bring a sin-offering for each act when he later learns with certainty that it was forbidden fat that he had eaten. Evidently, Rabbi Yoḥanan maintains that awareness of the uncertain status is not like definite awareness, and Reish Lakish maintains that it is like definite awareness. This contradicts what they said above.

Rachi non traduit

ור' יוחנן אמר. לא אמר רבי כך אלא כך פירשה כשם שלענין חטאות שבאין על ידיעת ודאי ידיעת ודאי שבינתים מחלקות לחטאות כך לענין אשם תלוי הבא על ידיעת ספק ספק ידיעות שבינתים מחלקות לאשמות:

בִּשְׁלָמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא – כָּאן עָשׂוּ, וְלֹא בְּכָל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ עָשׂוּ. הָכָא הוּא דְּלָא כְּתִיבָא יְדִיעָה בְּהֶדְיָא, מִ''וְּנֶעְלַם'' הוּא דְּקָא אָתֵי; וְלֹא בְּכָל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ עָשׂוּ, דִּכְתִיב: ''אוֹ הוֹדַע אֵלָיו'' – יְדִיעָה מְעַלַּיְיתָא בָּעֵינַן.

Traduction

The Gemara comments: Granted, the apparent contradiction between one statement of Rabbi Yoḥanan and the other statement of Rabbi Yoḥanan is not difficult, as one can explain that Rabbi Yoḥanan is precise in his wording, as he says: Here, with regard to impurity in the Temple, they made awareness of the uncertain status like definite awareness; but they did not do so everywhere in the entire Torah. There is a basis for this distinction, as here, with regard to impurity in the Temple, awareness at the beginning is not written explicitly in the Torah, but rather it is derived from: ''And it is hidden from him'' (Leviticus 5:2), which indicates that there must be some awareness that became hidden from him, and for this, awareness of the uncertain status suffices. But by contrast, they did not make awareness of the uncertain status like definite awareness everywhere in the entire Torah, as it is written: ''Or if his sin, which he has sinned, becomes known to him'' (Leviticus 4:28), which indicates that in general we require full-fledged awareness at the beginning.

אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ – אַדְּמוֹקֵים לֵיהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, נוֹקְמַהּ כְּרַבִּי! הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל לָא בָּעֵי יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה.

Traduction

But as for Reish Lakish, rather than interpreting this baraita concerning the two paths in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, who does not require any awareness whatsoever at the beginning, let him interpret it in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who holds that awareness of the uncertain status is like definite awareness. The Gemara explains: Reish Lakish teaches us this: That with regard to impurity in the Temple, Rabbi Yishmael does not require any awareness at the beginning.

Rachi non traduit

אדמוקים לה כרבי ישמעאל כו'. מאי דוחקיה למימר דלא בעי האי תנא ידיעה בתחלה דלמא לעולם בעי וסבירא ליה כרבי דאמר ספק ידיעה כידיעה:

הא קא משמע לן. ריש לקיש:

Tossefoth non traduit

נוקמה כרבי. תימה דבלא ההיא דידיעת ספק מחלקת תקשה ליה נוקמה כרבי דאמר ידיעת בית רבו שמה ידיעה ועוד דמטעם ספק ידיעה לא מצי לאוקמה כרבי דהא איהו לא בעי ידיעה כלל וי''ל שזה לא היה חידוש אי הוה מוקי לה כרבי דלא בעי אלא ידיעת בית רבו אלא הכי פריך דאפילו כמאן דבעי ידיעה גמורה מצי לאוקומה וכרבי דאמר ידיעות ספק מחלקות:

פְּשִׁיטָא דְּלָא בָּעֵי – מִדְּלָא מְיַיתְּרִי לֵיהּ קְרָאֵי; ''וְנֶעְלַם'' – דְּמִיחַיַּיב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ! מַהוּ דְּתֵימָא: כִּי לֵית לֵיהּ – מִקְּרָאֵי, אֲבָל מִגְּמָרָא אִית לֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara challenges: It is obvious that Rabbi Yishmael does not require awareness at the beginning, since he has no superfluous verses from which to derive such a requirement. Rabbi Akiva learns from the superfluous phrase: ''And it is hidden from him'' (Leviticus 5:4), that awareness at the beginning is necessary, but Rabbi Yishmael says the verse serves to teach another halakha, that one is liable to bring an offering for a lapse of awareness that he was entering the Temple. The Gemara rejects this challenge: Lest you say: When Rabbi Yishmael does not accept this halakha requiring awareness at the beginning, it means that he does not derive it from a verse, but he accepts it as a tradition; to counter this, Reish Lakish teaches us that according to Rabbi Yishmael there is no requirement whatsoever for awareness at the beginning.

Rachi non traduit

מדלא מייתר ליה קרא. דדריש במתניתין ונעלם להעלם טומאה והעלם מקדש:

מגמרא. הלכה למשה מסיני:

מַתְנִי' יְדִיעוֹת הַטּוּמְאָה שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע: נִטְמָא וְיָדַע, וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ הַטּוּמְאָה וְזָכוּר אֶת הַקֹּדֶשׁ;

Traduction

MISHNA: With regard to oaths attesting to the truth about an utterance, which, when violated, render one liable to bring a sliding-scale offering, there are two types that are actually four types. The initial two oaths, which relate to utterances about the future and are explicitly prohibited in the Torah, are: On my oath I will eat, or: On my oath I will not eat. These are expanded to four, to include oaths concerning utterances about the past: On my oath I ate, or: On my oath I did not eat.

מַתְנִי' שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע: ''שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל'' וְ''שֶׁלֹּא אוֹכַל'', ''שֶׁאָכַלְתִּי'' וְ''שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי''.

Traduction

If one says: On my oath I will not eat, and he then ate any amount, even less than an olive-bulk, he is liable; this is the statement of Rabbi Akiva. The Rabbis said to Rabbi Akiva: Where do we find that one who eats any amount is liable, leading you to say that this person is liable? Rabbi Akiva said to them: And where do we find one who speaks and is liable to bring an offering for it, as this oath taker merely speaks, i.e., takes an oath, and brings an offering for it?

Rachi non traduit

שבועות. שאוכל ושלא אוכל. הן שתים המפורשות דכתיב (ויקרא ה':ד') להרע או להיטיב דמשמע להבא ולא אוכל להרע אוכל להיטיב:

שאכלתי ושלא אכלתי. הן שתים הנוספות ממדרש חכמים כדיליף לה ר''ע לקמן בפירקין (שבועות דף כה.) מריבוי הכתוב:

''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל'', וְאָכַל כָּל שֶׁהוּא – חַיָּיב. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא: הֵיכָן מָצִינוּ בְּאוֹכֵל כָּל שֶׁהוּא שֶׁהוּא חַיָּיב – שֶׁזֶּה חַיָּיב? אָמַר לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא: וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ בִּמְדַבֵּר וּמֵבִיא קָרְבָּן – שֶׁזֶּה מְדַבֵּר וּמֵבִיא קָרְבָּן?

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: Is this to say that phrasing an oath as: On my oath I will eat, always means that I take an oath that I will eat? The Gemara raises a contradiction from a mishna (Nedarim 16a): If one says: On my oath I will not eat of yours, or: On my oath I will eat of yours, or: Not on my oath I will not eat of yours, the food of the other person is forbidden.

Rachi non traduit

מדבר ומביא קרבן. בשביל ביטול דיבורו וכיון דמשום ביטול דיבורו הוא אף זה ביטול דיבורו שהאומר לא אוכל דעתו לאסור עצמו בכל שהוא:

גְּמָ' לְמֵימְרָא דְּ''שֶׁאוֹכַל'' – דְּאָכֵילְנָא מַשְׁמַע?! וּרְמִינְהִי: ''שְׁבוּעָה לֹא אוֹכַל לָךְ'', ''שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל לָךְ'', ''לֹא שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל לָךְ'' – אָסוּר.

Traduction

Abaye said: Actually, saying: On my oath I will eat, means that I take an oath that I will eat. It is not difficult, because there is a difference between the contexts of the mishnayot: Here, it is referring to an oath taken in a context where others are importuning him to eat, so when he says: On my oath I will eat of yours, his intention is to indicate his refusal to eat. There, it is a context where others are not

Rachi non traduit

גמ' שבועה לא אוכל לך כו'. אמר אחד משלש לשונות הללו אסור לו לאכול משל אותו האיש שנדר הימנו דהכי משמע שבועה לא אוכל לך שבועה עלי שלא אוכל משלך:

שבועה שאוכל לך. באיסור שבועה יהא עלי מה שאוכל משלך דהכי. משמע מה שאוכל לך יהא באיסור שבועה:

לא שבועה לא אוכל לך. לא יהא עלי באיסור שבועה מה שלא אוכל משלך הא מה שאוכל לך יהא באיסור שבועה:

Tossefoth non traduit

שבועות שתים. ורמינהי שבועה שאוכל לך. משנה היא בפרק ב' דנדרים (דף טז.) אף ע''ג דהתם קתני השבועה שאוכל לך והכא קתני שבועה דרך הגמרא לקצר המשנה שהביא ואין חילוק בין שבועה להשבועה דאהאי מתני' דהתם נמי פריך ממתני' דהכא בגמ' ומשני כי הכא ול''ג בסמוך ברייתא במסרבין בו לאכול דאין לומר שהביא ברייתא משום דלא קתני השבועה דלא ה''ל למיפרך מברייתא כיון דמצי למיפרך ממתני' אלא גר' התם במסרבין:

לא שבועה לא אוכל לך אסור. דמשמע הא מה שאוכל לך יהא באיסור שבועה ואע''ג דבפ''ב דנדרים (שם) מוקי רישא דהך משנה כר''מ ור''מ לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן גבי נדרים כדאמרינן ספ''ק דנדרים (דף יג:) יש חילוק בין שבועה לנדרים כמו שאפרש בס''פ שבועת העדות (שבועות דף לו:
ד''ה ה''ג) בע''ה:

אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם דְּאָכֵילְנָא מַשְׁמַע; לָא קַשְׁיָא, כָּאן בִּמְסָרְבִין בּוֹ לֶאֱכוֹל, כָּאן בְּשֶׁאֵין

Traduction

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source